הגדרת "הלבנת הון"
הלבנת הון על פי הגדרתה היא ביצוע פעולה ברכוש, שמקורו בפשיעה על מנת להסתיר או לטשטש את מקור הרכוש, את זהותם של בעלי הזכויות בו, את מיקומו, להטמיעו ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש נוסף. להלבנת הון שלבים רבים המלווים אותה החל מהעבירה המקורית - העבירה שבעזרתה הופק ההון, דרך פעולות ההלבנה עצמן השזורות לאורך "שרשרת ההלבנה", וכלה בשימושים החוזרים שנעשים בהון לאחר הלבנתו.
בעצם, מדובר ברכוש והון שמקורם בפשיעה, שהוסוו והושתלו במערכת הכלכלית-פיננסית, כדי שיוכרו כלגיטימיים. "הלבנת הון" או "כיבוס כספים" (Money Laundering), נעשית על מנת לטשטש את מקור הרכוש ואת זהות בעליו.
המושג "הלבנת הון" כנראה התפתח בתקופת האיסור על מכירת משקאות חריפים בארצות הברית (1919 - 1933). דרכים רבות הומצאו כדי להסוות את מקורות הכסף שהורווח על ידי מכירה לא חוקית של משקאות חריפים. אחת השיטות היתה הימור חוקי במכונות מזל - שיטה פשוטה להפיכת כמות מטבעות עצומה למטבע עובר לסוחר. עוד עסק שנוצל למטרה זו היה מכבסות, ומשם מקור המושג באנגלית Money Laundering - "כיבוס כסף".
למה נלחמים בה?
ההקלות בהעברת כספים בשווקים בינלאומיים כמו גם שכלול המערכות הפיננסיות בעולם, עוזרים לאפשרות להלבין כספים. הלבנת הון קשורה ישירות לפשיעה שאינה דווקא עבירות צווארון לבן, מכיוון ומדובר פעמים רבות בכספים שהתקבלו בדרך של סחר בסמים, סחר בלתי חוקי בנשק, סחר בנשים ובילדים או בגביית דמי חסות עשויים למצוא דרכם לחשבונות בנק המצויים ברחבי העולם.
כדאי להדגיש כי כיום הביטוי הלבנת הון משמש לבסס כל פעילות פיננסית שאינה חוקית. כתוצאה מהרחבה זו של ההגדרה, הפעילות הבלתי חוקית של הלבנת הון נעשית היום לא רק בידי חברי ארגוני פשע אלא גם בידי אנשים "מן היישוב".
השיטה כמעט תמיד זהה: הפקדת כסף (בדרך כלל מזומן) בחשבון בנק תוך הסוואת מקורו וזהות בעליו. בהמשך נעשות בדרך-כלל פעולות פיננסיות "תמימות": המרות מטבע, רכישת נכסים פיננסיים, העברות לבנקים אחרים והעברות למדינות אחרות. לאחר שמקור הכסף הוסתר, הכסף נראה "לבן" ולגיטימי. הוא הוטמע במערכת הכלכלית ואינו מעלה חשד.
בארה"ב, קנדה, בריטניה, מדינות אירופה, אוסטרליה, יפן ומדינות נוספות הרשויות הנלחמות בפשיעה, הגיעו למסקנה כי חסימת האפשרות שעבריינים ילבינו ויטהרו את כספם, היא אמצעי חשוב במאבק בארגוני טרור, בעבריינות סמים ובפשע המאורגן לסוגיו. מדינות רבות בעולם הסכימו על כך שנחוצים סטנדרטים בין-לאומיים וחקיקה שיאפשרו שיתוף פעולה בין ממשלות, רשויות אכיפת חוק ומוסדות פיננסיים.
בסוף שנות ה- 80 נחתמה האמנה הבינלאומית הראשונה המשתפת פעולה נגד הלבנת הון. כוח משימה בינלאומי הוקם בפריס ופועל מאז בריכוז שיתוף הפעולה.
ישראל נתפסה במשך שנים רבות כגן עדן למלביני הון. ללא חוק מסודר בנושא, גם במקרים בהם היו בידי הרשויות הוכחות מוצקות כי התרחשה הלבנת הון, לא ניתן היה להשיג את הכסף או את הרכוש הבלתי חוקי, אלא אם היתה הוכחה כי הפשע המהווה את מקור ההון התקיים בישראל.
הכנת החקיקה נגד הלבנת הון בישראל היתה ממושכת מאוד ומלאת תהפוכות ואחרי שנים רבות בהן לאנאבקה מדינת ישראל בהלבנת ההון על ידי חקיקה מפורשת, הצטרפה גם ישראל באופן מלא למלחמה ובאוגוסט 2000 חוקק חוק איסור הלבנת הון.
אירועי הטרור בספטמבר 2001 הדגישו את חשיבות החוק ונחיצותו: ארגוני הטרור, כמו ברוני הסמים והפשע המאורגן לסוגיו, מנסים להעלים את פעילותם ולממן אותה גם בדרך של הלבנת הון. אלה מנסים לבצע חלק גדול מהלבנת ההון דרך המערכת הפיננסית, ומכאן התפקיד החשוב שמייחדים החוקים למניעת הלבנת הון, בכל העולם, לגופים הפיננסיים.
המלחמה בהלבנת הון היא חלק מן המאבק הבינלאומי בטרור ובפשע המאורגן.
דרכי הלבנת הון הן רבות, ומניעתה אינה קלה, אך משום והלבנת הון עשויה לערער את יציבותן של מערכות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות במדינות דמוקרטיות, ולא פחות מכך, לסכן חיים – המלחמה נגד הלבנת הון הוא מאבק ראוי וחשוב.
לפרטים נוספים וייעוץ בקרו :
קרן זרקו זמיר, משרד עורכי דין | ייעוץ משפטי , מיסים , חוות דעת
קרן זרקו זמיר, משרד עורכי דין | ייעוץ משפטי , מיסים , חוות דעת